זכויות הורה לילד בעל מוגבלות בשירות המדינה

כידוע, השתלבות בשוק העבודה של אנשים בעלי מוגבלות היא מורכבת, ודורשת התאמות וביצוע מאמץ מיוחד, הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים. בשל החשיבות החברתית והמוסרית לשילוב עובדים בעלי מוגבלות בעבודה, נקבעה חובה חוקית לא רק שלא להפלות אדם על רקע מוגבלותו, אלא גם לבצע התאמות (בבחינת העדפה מתקנת) שיאפשרו את ההעסקה, וזאת כל עוד ביצוע ההתאמה אינו מטיל "נטל כבד מידי" על המעסיק.

המחוקק הבין כי גם בן משפחה המטפל בילד בעל מוגבלות זקוק וזכאי להתאמות בשל הנטל הכבד המוטל על העובד בשל הטיפול בילדו, ולפיכך הוראות החוק חלות גם על בני משפחה לילדים בעלי מוגבלות.

המדינה, בכובעה כמעסיק הגדול ביותר במשק, קיבלה על עצמה שורה של כללים מיוחדים שמטרתם לקדם ולאפשר העסקה של עובדים בעלי מוגבלות המועסקים בשירות המדינה, ועובדים שהינם בני משפחה של אנשים בעלי מוגבלות. כך נקבעה חובת ייצוג הולם לעובדים אלה, כלומר נקבע כי לפחות 5% מהעובדים בכל יחידה בה מועסקים יותר מ-100 איש יהיו בעלי מוגבלות משמעותית, וכי כל יחידה או משרד ינקטו אמצעים לעידוד אקטיבי של העסקה של עובדים בעלי מוגבלות.

הוראה נוספת של הנציבות קובעת כי ממונה ישיר של עובד שהוא בן משפחה של אדם בעלי מוגבלות מחוייב לגלות אמפתיה, סובלנות וגמישות כדי להקל על העובד וכי יוקמו וועדות בכל משרד כדי לסייע לעובדים אלה, כדי שידונו באמצעים לסייע להם ולספק להם פיתרונות אפשריים להמשך העסקתם תוך כדי הטיפול התובעני בבן המשפחה בעלי המוגבלות.

המקרה בו טיפל משרדנו לאחרונה מבהיר כי לעיתים, הפער בין המילים היפות והוראות החוק הברורות לבין הביצוע בשטח הוא רב ועלול לחייב סיוע משפטי. בנו של העובד, רו"ח ברשות המיסים המתגורר באיזור השפלה אובחן כאוטיסיט בשנת 2021, בעת שהעובד הועסק כמפקח מס בפקיד שומה בעיר במרכז הארץ.

למרות שלממונים על העובד היתה ידועה עובדה זו, לא גילו את אותה אמפתיה מתבקשת ולא פעלו על פי

הכללים שנקבעו בשירות המדינה. הועדה המשרדית לא התכנסה ולא דנה באמצעים להקל על העובד. במקום זאת, לאחר פניות רבות מצד העובד אושרה העברתו לעבודה במשרד קרוב יותר לביתו, וזאת במסגרת הנוהל הרגיל, ובכפוף לעמידה בתקופת ניסיון. אלא שבתום תקופת הניסיון נאמר לו כי הוא אינו מתאים לעבוד בסניף זה ולפיכך יוחזר לעבודה במרכז הארץ.

רשות המיסים לא פעלה על פי הוראות הנציבות והחוק- היא לא כינסה את הוועדה המשרדית ולא שקלה את עובדת היותו של העובד הורה לילד בעל מוגבלות, למרות שהעובד הסביר לממונה הישיר עליו כי משמעות הדבר היא שהוא ייאלץ להתפטר מהעבודה כי לא יוכל לטפל בבנו. העובד נאלץ לפנות, באמצעות משרד עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר, אל בית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה שימנע את העברתו.

בדיון הראשון הבהיר בית הדין לעבודה למדינה כי חובתה היא לעשות מאמץ לאפשר לעובד להמשיך לעבוד בתנאים שיאפשרו לו לטפל בבנו ובעזרת בית הדין נמצא פיתרון במסגרתו שובץ העובד בעבודה במשרד המרוחק כ-20 דקות בלבד מביתו.

מקרה זה אינו ייחודי ועובדים רבים בשירות המדינה אינם מודעים לזכויותיהם, והממונים עליהם אינם מודעים לחובות שלהם כלפיהם.